חסידות על דברי הימים ב טז:ט

אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים; שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳ דברי הימים ב ט״ז:ט׳), נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ.

הנצנים נראו בארץ (שיר השירים ב יב), אלו הן שבטו של לוי שהיו צדיקים כולם (שמו"ר פט"ו א'). דהיה לו לומר "נצנים, וקאמר "הנצנים משמע הידועים, והיינו שבט לוי שמפורסמים בכל פעם לצדיקים: דבר אחר הנצנים, אלו הכהנים בני אהרן אלעזר בנו פנחס בנו (שמו"ר פט"ו א'). רצ"ל ה' נצנים, ד' בני אהרן ופינחס: דבר אחר הנצנים, אלו המלכים דוד ושלמה רחבעם אסא אבי"ע (שמו"ר פט"ו א'), (נ"ל שצ"ל אבי"ם, היינו אבי"ם בן רחבעם אבי אסא, וקחשבו אחר אסא משום דאסא היה צדיק גדול). דרש גם כן ה' "נצנים, כי עד סוף ימי אסא נראה מהפסוק שהיה פחד על הגוים מן מלכי ישראל, עד שנשען על מלך ארם אמר לו הנביא מעתה יש עמך מלחמה (דברי הימים ב' טז ט), נשמט ממקומו: